ישראלים המבקשים לקבל רישיון נהיגה חייבים להירשם לאחד מ- בתי ספר לנהיגה ,
שם הם נדרשים לקבל לפחות 28 שיעורים. עם עלות של כ- 130 שקל לשיעור,
זה יכול להגיע לכ- 4,000 שקל לכל התהליך. מאחר ומורי הנהיגה מחליטים
מתי סטודנט מוכן למבחן, זה האינטרס שלהם להרחיב את מספר השיעורים.

לפני שמותר לתלמידים לגשת לבחינה המעשית, נוהגים בתי ספר לנהיגה
לחייב במבחן פנימי שעלותו עשויה להגיע עד 100 ₪ לכל פעם. כדי לעבור
את בחינת המדינה, צריכים התלמידים לשלם 141 שקלים למשרד התחבורה
ועוד 400-600 שקל ל- בית ספר לנהיגה על השימוש במכוניתו לבחינה.

דו"ח שהוציא משרד התחבורה מציין כי 80 אחוזים מאלו שעשו את המבחן
המעשי נכשלו בפעם הראשונה אחרי ששילמו אלפי שקלים לשיעורים, למה
כל כך הרבה נכשלים? התלמידים וההורים טוענים כי האינטרס של המערכת
הוא להכשיל, כי זה אומר יותר טסטים למדינה ולכן יותר כסף עבור בתי ספר לנהיגה
והמדינה.

כמה ישראלים פתחו בלוגים על הניסיון שלהם לקבל רישיון. רבים מהם
מתארים את אותן בעיות. העלויות הגבוהות של השיעורים הן רק חלק אחד.
נוסף על הסוגיות העומדות בפני נהגים ישראלים חדשים, התלוננו עולים רבים
על כך שתהליך המרת הרישיונות המקוריים שלהם הוא גם מכביד מבחינה
כספית ומורכב.

על אף התפיסה שישראל היא אחת המדינות המסוכנות יותר לנהוג בהן,
הסטטיסטיקה מראה למעשה שהיא אחת המדינות הבטוחות ביותר מבחינת
ההרוגים בתאונות דרכים. אבל האם בטיחות בדרכים מתואמת עם העלויות
הדרקוניות המוטלות על הנהגים? העלות של בתי ספר לנהיגה לשיעורי נהיגה
בישראל עשויה להיות דומה לזו שבמדינות המערב, אך מספר השיעורים הנדרשים ועלות שיעורי הנהיגה , הופך לנטל כבד על משפחות קשות יום ועל מעמד הביניים.